מכון מופ"ת בית ספר למחקר ולפיתוח תכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות ייצוגי מורים בתקשורת הישראלית ארנת טורין

Transkripsi

1 מכון מופ"ת בית ספר למחקר ולפיתוח תכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות ייצוגי מורים בתקשורת הישראלית ארנת טורין

2 "ו ה יו ע ינ יך ר או ת א ת מו ר יך " ישעיהו ל 20 The Portrayal of Teachers in Israeli Media Ornat Turin כתיבה: ד"ר ארנת טורין, המכללה האקדמית לחינוך גורדון חיפה הוצאת הספרים של מכון מופ"ת הוועדה לפרסום מונוגרפיות בחינוך: פרופ' ברברה פרסקו, יו"ר ועורכת הסדרה ד"ר עינת גוברמן ד"ר פנינה כץ ד"ר יהודית שטיימן, ראש הוצאת הספרים והעורכת הראשית עורכת טקסט ולשון: ד"ר מיכל סגל עורכת גרפית ומעצבת השער: מאיה זמר-סמבול עשינו כמיטב יכולתנו לאתר את בעלי הזכויות של כל חומר ששולב בספר ממקורות חיצוניים. אנו מתנצלים על כל השמטה או טעות. אם יובאו אלה לידיעתנו, נפעל לתקן במהדורות הבאות. מסת"ב: כל הזכויות לתמונות וליצירות שמורות ליוצרים )רשימה מפורטת בעמוד 4( כל הזכויות שמורות למכון מופ"ת, תשע"ד/ 2014 טל': דפוס: אילון דפוס והפקות

3 הספר מוקדש לאימי, אסתר טורין בת גרציה שלמי תודה ספר זה מבוסס על עבודת דוקטורט שנכתבה בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב בהנחייתה של מורתי, פרופסור דפנה למיש. תודתי והערכתי העמוקה לה על שנות ההשקעה בי. המודל שהציבה בפניי היה ועודנו מודל של חריצות וצניעות, של מחקר מעמיק המלווה בשיפוט מוסרי ובמחויבות חברתית. מודל זה יהיה תמיד נר לרגליי, גם אם לא אשכיל להגשימו. עיבוד של עבודת מחקר לידי ספר הוא מלאכת מרכבה; למלאכה זו חברו כמה נשים מצוינות, להן אני חבה תודה. לפרופסור ענת פירסט מן החוג לתקשורת של המכללה האקדמית נתניה ולד"ר רבקי ריב"ק מן החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, על קריאה ביקורתית של כתב היד והנחיות רבות ערך באשר לקיצורו וארגונו מחדש. לד"ר מיכל סגל, עורכת הלשון, שבקיאותה בטקסט כמו גם בקונטקסט, הרחיבה את משימתה, ובנוסף על התקנת לשון מדויקת שדרגה פעמים רבות גם את התוכן. למאיה זמר-סמבול הגרפיקאית אשר עימדה את הטקסט, הנגישה אותו לקריאה בהירה ועיצבה את הכריכה המלבבת; לחני שושתרי, על המאמץ הסיזיפי של איתור בעלי זכויות היוצרים לתמונות הרבות וניהול התקשורת המוצלחת עמם; ולד"ר יהודית שטיימן, העורכת הראשית של הוצאת הספרים, שניצחה על המלאכה והביאה אותנו, הצוות כולו, לקו הסיום.

4 תודות לבעלי זכויות היוצרים לתמונות נבקש להודות לגופים הרשומים בזאת על שאפשרו לנו לעשות שימוש בתמונות מן מהארכיון שלהם: תמונות מס' - 4 3, 2, באדיבות ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג תמונה מס' - 5 באדיבות יונייטד קינג - משה ולאון אדרי תמונה מס' - 6 באדיבות איתן אבן - אבנסטון פילמס תמונה מס' - 7 באדיבות קרן הקולנוע הישראלי תמונה מס' - 8 באדיבות הטלוויזיה החינוכית - ערוץ 23 תמונות מס' , באדיבות ייצוג 1 אמנים ויוצרים בע"מ תמונות מס' , צילום מסך באדיבות קשת תמונות מס' , צילום מסך באדיבות קלסיקלטת תמונה מס' - 12 צילום מסך באדיבות רשת תמונה מס' - 14 צילום מסך באדיבות ערוץ ניקולודיאון תמונות מס' , 21, 19, באדיבות ארכיון ידיעות אחרונות תמונות מס' , 20, באדיבות ארכיון הארץ תמונה מס' - 25 באדיבות וואלה חדשות בנוסף, נבקש להודות לארכיון הישראלי לסרטים בסינמטק ירושלים, ספריית הסינמטק תל אביב, ולארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג על סיועם באיתור כמה מסרטי הקולנוע שעליהם התבססה העבודה. כל הזכויות שמורות לגופים שלעיל.

5 תוכן עניינים פתח דבר...11 מבוא: מורים על סדר היום הציבורי פרק ראשון: ארגז הכלים המושגי - ייצוגים וחקר טקסטים במדיה המושג "ייצוג"...20 הפוליטיקה של הייצוג...21 סטריאוטיפ, דימוי וייצוג מדיה וייצוג המציאות חקר טקסטים של מדיה...29 פרק שני: ההליך המחקרי...35 שיטת המחקר...35 הנמקת שדות המחקר גישת הניתוח פרק שלישי: מורים בתרבות הפופולרית דמות המורה כאלגוריה...43 פערים בין מציאות לבדיון...46 קשרים בין אופני ייצוג מורים למוסדות חברתיים...48 מורה-על Super-Teacher( )The בקולנוע האמריקני...51 פרק רביעי: דמויות מורים בקולנוע הישראלי דמויות מורים בקולנוע העברי של שנות השלושים והארבעים - המורה כרו ע ה לך היא הארץ - המורה והפרחת השממה ושבו בנים לגבולם - המורה כא ב וכמנהיג המורה המכיל...61 סיכום: דמויות המורים בסרטי שנות השלושים והארבעים דמויות מורים בסרטי שנות החמישים - הוראה תחת אש המורה כאיש ספר ולוחם...66 המורה כסמכות פדגוגית... 70

6 המורה החברה'מן...70 סיכום: דמויות המורים בסרטי שנות החמישים...72 דמויות מורים בסרטי שנות השישים - הוראה כייעוד נאצל הוראה כפעולה אלטרואיסטית הוראה כפעולה תרפויטית...77 אשכנזיו ת כתכונה של מורים...79 סיכום: דמויות המורים בסרטי שנות השישים...79 סרטי שנות השבעים - סכסוך הנפש של המורה העברי מורים, ספרות ק נו ן וקולנוע...82 מוסריות פגומה...83 מיניות מעו ו ת ת סיכום: דמויות המורים בסרטי שנות השבעים המורים בסרטי שנות השמונים - מדירים או מו ד רים מורים בסרטי הנעורים - מושא למהתלות...91 מורים בסרטי ההתבגרות הפוליטיים - בבואת הממסד המורים בסרטי "הזר והחריג" סיכום: דמויות המורים בסרטי שנות השמונים דמויות המורים בסרטי שנות התשעים סוכני משטו ר ונרמו ל הוראה, רודנו ת ומקובעו ת מורים כסוכני משטרה חשאית סיכום: דמויות המורים בסרטי שנות התשעים דמויות המורים בסרטי שנות האלפיים - מניכור להכלה המחצית הראשונה של העשור הראשון - מורים מייסרים ומנוכרים המחצית השנייה של העשור הראשון - מורים רכים ומכילים סיכום: דמויות המורים בעשור הראשון של שנות האלפיים מאפיינים דמוגרפיים של דמויות מורים ב דיו ניות א. בתי הספר של הקולנוע הישראלי - יסודי, חטיבת ביניים ותיכון ב. סביבה חומרית והופעה חיצונית ג. תחומי הדעת על פי הקולנוע - חינוך, מתמטיקה, ספרות ד. מגדר מתחים חברתיים אוניברסליים ודמויות של מורים א. המתח בין טבע לתרבות

7 7 ב. המתח בין מזרח למערב ג. המתח בין שינוי להמשכיות ד. המתח בין היחיד לחברה ה. המתח בין גבריות לנשיות פרק חמישי: דמויות מורים בקומדיות טלוויזיוניות תחנות בהופעתם של מורים בטלוויזיה הישראלית ניתוח חברתי של הומור זירות של עמימות מגדרית קורפוס הקומדיות הטלוויזיוניות ששימש לחקר דמויות המורים מאפיינים חיצוניים של הטקסט הבידורי אפיונים לשוניים של הטקסט הבידורי היבטים מקצועיים של הדמויות אפיונים מגדריים של הדמויות סיכום ודיון: משמעות דמותן של המורות המחופ ש ות פרק שישי: מורים בחדשות העיתונות גורמים המשפיעים על בניין החדשות סדר היום של חדשות החינוך לאורך שנותיה של מדינת ישראל הופעת מורים בחדשות - ה קשרים, שכיחות ובולטות סיכום: הידיעה הטיפוסית על מורים בחדשות "על גב הילדים" ניתוח מגדרי של סיקור שביתות המורים בעיתונות הישראלית שביתות בתקשורת מ סגו ר ונרטיב ממצאים: הנרטיב ודרכי המ סגו ר בסיקור העיתונאי על שביתות המורים היבטים של מגדר בסיקור העיתונאי של שביתות מורים סיכום: דפוסי הסיקור העיתונאי של שביתת המורים פרק שביעי: שביתת שינוי בשיח הציבורי שלבים בסיקור השביתה הכפשת יושב ראש הארגון כנקודת פתיחה של הסיקור העיתונאי הבחנה בין ראשי האיגודים לבין המורים השובתים

8 8 ייצוגי מורים בתקשורת הישראלית הבלטת גילויי סולידריות מצד ציבורים שונים ציור הדמויות הפועלות - דימוי חדש בסיקור העיתונאי היחס אל קורבנות השביתה מאבק מגדרי - מסגור שונה של השביתה היבטים מעמדיים בסיקור העיתונאי דיון: שינוי והמשכיות בסיקור השביתות הסבר לדפוס המתמשך של הלקאת המורים השובתים בסיקור העיתונאי הסבר לשינוי שחל במסגו ר של שביתת המורים בסיקור העיתונאי פרק שמיני: סיכום ודיון דמיון ושוני בייצוגי המורים בשלושת שדות המדיה היחסים בין הטקסט למציאות המלצות לפעולה המלצות לפעילי האיגוד המקצועי המלצות לגופי הרגולציה ולארגוני התקשורת נספחים נספח 1: דפוסי הוראה בבתי הספר של הקולנוע הישראלי נספח 2: טבלת התפלגות תכונות של דמויות מורים רשימת מקורות א. ספרים, מאמרים, אסופות ואתרים ב. פילמוגרפיה סרטי קולנוע ג. פילמוגרפיה סדרות טלוויזיה ד. רשימת מקורות מן העיתונות Abstract

9 9 רשימת טבלאות טבלה מס' 1: נושא, שיטות מחקר ומדגם בכל אחד משדות המחקר...40 טבלה מס' 2: התפלגות שכיחות ההופעה של תחומי דעת בסרטי קולנוע טבלה מס' 3: מאגר תכניות הטלוויזיה אשר שימשו לניתוח הדמויות המחופ ש ות טבלה מס' 4: תכניות בידור ששימשו לניתוח הדמויות המחופשות טבלה מס' 5: שיעור הפריטים העיתונאיים על פי דרג בית הספר טבלה מס' 6: התפלגות באחוזים של הידיעות על מורים על פי נושאים טבלה מס' 7: התפלגות ההופעה של דמויות מרכזיות בחדשות על שביתות טבלה מס' 8: התפלגות מספר השורות המצטבר של ידיעות שהוקדשו לסיבות השביתה מול ידיעות שהוקדשו להשלכות השביתה טבלה מס' 9: קורבן השביתה ושיעורו )באחוזים( מסך הידיעות שנדגמו טבלה מס' 10: התפלגות מספר השורות בידיעות החדשותיות שבהן צוטטו מורים, נציגי-מורים ונציגי הממשל רשימת תמונות ותרשימים תרשים מס' 1: ייצוגי מורים באמצעי התקשורת בישראל כהתלכדות של שלושה עולמות תוכן תמונה מס' 2: סצנה מתוך הסרט עודד הנודד...58 תמונה מס' 3: סצנה מתוך הסרט הבית על הגבעה...67 תמונה מס' 4: סצנה מתוך הסרט קריה נאמנה תמונה מס' 5: סצנה מתוך הסרט שלושה ימים וילד )זוהר, 1967(...85 תמונה מס' 6: סצנה מתוך הסרט רובה חוליות )מושינזון, 1979(...99 תמונה מס' 7: סצנה מתוך הסרט נקמתו של איציק פינקלשטיין תמונה מס' 8: סצנה מתוך הסדרה קרובים קרובים )שאולי, 1983( תמונה מס' 9: סצנה מתוך אלי יצפאן מארח )וסלי, 2001( תמונה מס' 10: סצנה מתוך ארץ נהדרת )גורפינקל, 2003( תמונה מס' 11: סצנה מתוך הסדרה זבנג )לביא-פלינט, 1998( תמונה מס' 12: סצנה מתוך שידורי המהפכה )ברלוביץ, 2002( תמונה מס' 13: סצנה מתוך אלי יצפאן מארח )וסלי, 2001( תמונה מס' 14: סצנה מתוך הסדרה הביצפר )בן הרוש 2005(...179

10 10 ייצוגי מורים בתקשורת הישראלית תמונה מס' 15: ענוגה זעפני )יוסי גרבר( בסדרה זבנג )לביא-פלינט, 1998( תמונה מס' 16: סצנה מתוך ארץ נהדרת )גורפינקל, 2003( תרשים מס' 17: מודל שומייקר וריס למעגלי ההשפעה של הסיקור החדשותי )Shoemaker and Reese, 1996: 21( תרשים מס' 18: התפלגות מספר הידיעות על מורים בעיתונות החדשותית על פי עשורים תמונה מס' 19: רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים תמונה מס' 20: רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים תמונה מס' 21: כותרות בעיתון ידיעות אחרונות תמונה מס' 22: מורים אוחזים ידיים בשרשרת תמונה מס' 23: מורות שובתות המועסקות כחדרניות תמונה מס' 24: מורות שובתות קוטפות פלפלים תמונה מס' 25: מורה שובתת ממלצרת תמונה מס' 26: פעוטות בעצרות מחאה של המורות השובתות

11 11 פתח דבר הספר מבוסס על עבודת מחקר העוסקת בחקר התמורות בייצוג מורים בתקשורת הישראלית לאורך זמן. לשם כך נבחרו שלושה שדות מרכזיים לניתוח דמותם של מורים: קולנוע, טלוויזיה ועיתונות. השדות לניתוח נבחרו על סמך תרומתם הייחודית והנבדלת להבנת הנושא: הקולנוע שימש כפריזמה לבחינת התמורות בדיוקן משלח היד ולעיון במשמעויותיו הסמליות. שדה הטלוויזיה - בשל השימוש האינטנסיבי בסטריאוטיפים בקומדיות - שימש לבחינת ההבניה המגדרית של ההוראה ולבחינת הקשר בין ייצוגי נשים לייצוגי מורים. הסיקור העיתונאי - במיוחד זה של מאבקי שכר - היווה כר לבחינת הנרטיב של שביתות מורים ואופני המסגור של נשים עובדות ומאורגנות. העבודה שילבה בין ניתוח תוכן כמותי לאיכותני, בדגש על האחרון. במבט כרונולוגי עברה דמותם של המורים בקולנוע הישראלי שינוי חד: מדמות נערצת לדמות נלעגת וממור ה למור ה. על פי הניתוח המוצע, לאורך רוב ימי הקולנוע הישראלי נתפסו המורים כאלגוריה למנהיגים חברתיים, הן בתקופה הראשונה, שבה הובנו כמורמים מעם, והן מאוחר יותר, כשירדה קרנם. נראה, כי התמורות בדיוקן זה הושפעו מאירועים פוליטיים בזירה הלאומית ולא מאירועים פנימיים במערכת החינוך. פרק הטלוויזיה התמקד בתת-סוגה מיוחדת במינה - קומדיות שבהן מופיעים שחקנים גברים בתור נשים מורות. עיצובן של דמויות אלו משקף שורה של תערובות וניגודים: הן אופיינו בעומס מסמנים נשיים, אך חשפו במכוון את הזהות הגברית. הן ייצגו עולם של דעת, אך הפגינו בורות קיצונית. הן דיברו בלשון גבוהה אך במבטא עממי ובניבולי פה. הניגודים, שסיפקו חומרים רבים לאי-הלימות משעשעות, העבירו מסר מכפיש על נשים מורות. הוצע כי תכניות אלו, לצד סוגות הומור אחרות בתקשורת, מזינות את הסימולקרה של מורים בחברה הישראלית, היינו ייצוג מוקצן וגרוטסקי שיוצר דימוי שהתנתק מהמקור ומחליף אותו. פרק העיתונות התמקד בסיקור שביתות המורים. מתקופת היישוב ולאורך רוב שנות קיום המדינה הלמו הדימויים של המורים השובתים את ממצאי הספרות המחקרית על דרכי הסיקור של שביתות במדיה. הכתיבה העיתונאית הציגה תפיסה שלפיה השביתה היא ריטואל שנתי, מפגן של כוח פוליטי וחברתי ולא

12 12 ייצוגי מורים בתקשורת הישראלית ביטוי למצוקה אמיתית. מסגרת זו אפשרה להסיט את תשומת הלב מתביעותיהם של המורים ולהבליט שורה של תכונות שליליות במורים ובנציגיהם. עד לשביתת 2007 נעדרה מהשיח העיתונאי כתיבה על ציבור המורים כמורכב רובו ככולו מנשים ועל כך ששחיקת שכר המורים והרעת תנאי עבודתם הן למעשה פגיעה בציבור גדול של נשים עובדות. הכתיבה העיתונאית התכחשה לסדר החברתי המעוגן בהרכב המגדרי של המקצוע. בשביתת 2007 השתנה אופן המסגור לטובת כיסוי אוהד, אזכור תכוף של ההרכב המגדרי של משלח היד והצגה של ביטויי סולידריות עם המורים מצד תלמידים, הורים, איגודי עובדים ועוד. רוב העיתונאים התייצבו לצד המורים במאבקם, שהוכתר כצודק. השינוי הוסבר כביטוי התנגדות של המעמד הבינוני לדחיקתו במבנה הריבודי הישראלי, ביטוי לו חברו עיתונאים ומורות.

13 13 מבוא מורים על סדר היום הציבורי בראשית שנות האלפיים, כאשר גמלה בי ההחלטה לערוך מחקר מקיף על ייצוגי מורים 1 בתקשורת הישראלית, עבדתי כמורה למדעי החברה בתיכון ליאו באק וכמדריכה פדגוגית במכללה האקדמית לחינוך גורדון, שניהם בחיפה. המניע הראשוני למסע הארוך היו שתי כתבות, האחת בעיתונות המודפסת והשנייה בטלוויזיה. שני הטקסטים הדירו שינה מעיניי למשך כמה לילות שבהם ניהלתי ויכוח עקר, רווי עלבון ומרירות עם עצמי. הטקסט הראשון הופיע באוקטובר 2000 בעיתון הארץ תחת הכותרת "הלב שנעלב". זו הייתה כתבת תחקיר שתיארה את השוק המורכב של הצגות הילדים בישראל )שוחט, 2000(. מדבריהם של המרואיינים - אנשי סל תרבות, מנהלי פסטיבל הצגות הילדים ומפיקי תיאטרון ילדים - עלתה טענה שכדי לשווק את ההצגות הן צריכות לקלוע לטעם המורים. המרואיינים ק בלו על שההצגות משועבדות לנושא המר כז השנתי, מגויסות למטרות דידקטיות ומאבדות את הערך האמנותי. "הלב שנעלב", כותרת הכתבה בהארץ, הוא גם שמה של הצגה שזכתה בפרס ובשבחי הביקורת, אך גוועה ונעלמה מהשוק. בכתבה מציעה העיתונאית את ההסבר הבא: "רכזי השכבות, המורים והגננות התקשו להסביר לתלמידים מה זה לב שנעלב'. הם סברו שההצגה מופשטת מדי, שאינה חינוכית, שאין לה מסר ושהיא אינה תואמת את הנושא השנתי של משרד החינוך". כל המרואיינים שנבחרו להביע את עמדתם בכתבה מבטאים השקפות דומות. כך למשל, מנהלת סל תרבות ארצי דאז, מכנה את המורים "בעלי יכולת מוגבלת, חסרי השכלה וידע בסיסי בתחום... כך, באקראי, הם נעשים לסמכות הקובעת את הרמה והאיכות של התכנית האמנותית של בית ספר, או אפילו של יישוב שלם". מנהלת פסטיבל הצגות הילדים מחרה-מחזיקה אחריה: "לא פעם אמרו לי המפיקים שההצגה מקסימה, אבל המורים לא יקנו אותה, כי היא אמנותית מדי, מסוכנת מבחינה רעיונית או מורכבת מדי" )שוחט, 2000, עמ' 2 /ב(. דיוקן המורים אשר עלה מכתבת התחקיר הוא של "עבד כי ימלוך", ציבור נבער אשר הכוח שבידיו משחית את איכות התיאטרון בישראל. 1 לאחר התלבטות ארוכה בחרתי להשתמש בצורת רבים זכר "מורים", ולא "מורות", מתוך תחושת מלכוד ואי-נוחות. אף שהנשים הן רוב מכריע בקבוצת המורים, השימוש במושג "מורות" נשמע לי מלאכותי ומתריס, ונראה שגם אני איני משוחררת מכבלי השפה.

14 14 ייצוגי מורים בתקשורת הישראלית כשנה אחרי פרסום המאמר, ב- 2001, שודרה בתכניתו של אמנון לוי בערוץ 2 כתבה של דב גילהר ובה "משאל אקראי" שבדק את רמת הידע הכללי של פרחי הוראה. בראיונות נחשפה בורות עמוקה )לוי, 2001(. הסטודנטיות ממכללת סמינר הקיבוצים בתל אביב התבקשו לענות על שאלות, כגון: "צייני שמות ערי נמל בישראל", "מהי משמעות סמל האריה השואג?" ו"מה התרחש באולימפיאדת מינכן?". צפת היא עיר נמל, כך השיבה סטודנטית אחת; האריה השואג הינו סמלה של יצרנית המכוניות פז'ו, ובמינכן קרס הגשר במופע הפתיחה, ציינו אחרות. הסקר - אוסף ערוך ומבושל של כישלונות מבדחים ומבישים - הסעיר את הציבור בישראל. קובלנות על בורותן של הסטודנטיות להוראה ורדידות אנשי החינוך נשמעו מכל עבר. כתבת הטלוויזיה הותירה את חותמה על השיח הציבורי למשך שבועות רבים. במכללה, התפלשנו אנו, צוות מכשירי המורים, בבושה ובכעס. היטב ידענו כי אין סקר הידע הכללי משקף את המנעד הרחב של שלל הסטודנטים המכשירים עצמם להוראה ואת מורכבות התחום, אלא שהדעה הרווחת בישראל הייתה נגדנו, ובאחד ה"טוקבקים" שהתייחסו לסקר הטלוויזיוני אף נכתב: "מכללות להכשרת מורים - כל מי שיש לה דופק, מתקבלת". בעקבות שתי הכתבות הללו נעשיתי דרוכה וארבתי לכל הופעה של ייצוגי מורים בתקשורת. העשור הראשון של שנות האלפיים אכן הניב כותרות רבות הקשורות למורים. בחדשות הופיעו לא פעם כותרות שחשפו את "האיכות הלקויה" של ציבור המורים בישראל. על אלו נמנו, למשל, תיאור ההישגים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחני קריאה וחשבון בינלאומיים והתחקירים על אודות העתקת עבודות ורכישת תארים פיקטיביים בשלוחות של אוניברסיטאות זרות.. גם הרפורמות המוצעות של שנות האלפיים - ועדת דברת, "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" - שימשו במשך תקופה לא מבוטלת כבסיס לכתבות ולמאמרים על הידרדרות החינוך הציבורי. לכל אלה נוספו ידיעות קבועות על מורים הנוקטים אלימות כלפי תלמידים, או מורים שהם עצמם קורבנות אלימות. הרושם הכללי שהשתקף באמצעי התקשורת היה של משבר חמור ושל צורך לערוך לאלתר שינויים מהותיים בחינוך בכלל ובעבודת המורים בפרט. מכ ריי וחבריי שהיו מודעים לאובססיה החדשה שתקפה אותי, העבירו אליי ידיעות, כתבות, שמות סרטים וסדרות שבהם הופיעו דמויות של מורים. כך נוכחתי לדעת, כי ההצגה השלילית של מורים באשר הם ניכרה גם בהצגת דמותה של מערכת החינוך בסוגות בדיוניות, בסרטים וסדרות טלוויזיה. בעשור הראשון של שנות האלפיים, העמיד הקולנוע הישראלי תמונה חריפה של ניכור בין מורים לתלמידים. בסרט האסונות של נינה )ישראל, 2003( חושפת יועצת בית הספר

15 ירוביצה םויה רדס לע םירומ :אובמ 15 פרקים מיומנו האישי של נדב, תלמיד בן 12, כאשר היא קוראת ממנו באוזני אביו הנבוך. פניה של אותה יועצת נגועים במחלת עור קשה המסמנת עיוות חיצוני ופנימי. בהכוכבים של שלומי )ישראל, 2003( נושע גיבור הסרט מאבחון לקוי רק בשל ע רנותם של המנהל והמורה החדש, שעבורם זו שנה ראשונה במערכת ועדיין לא הושחתו על ידה. שלומי הילד הינו מחונן, אך המחנכת הוותיקה שלו מסוגלת להציע רק מידע רכילותי על משפחתו וסבורה שהוא מוגבל ומוזר. הסרט כנפיים שבורות )ישראל, 2003( מתאר את קורותיה של משפחה חיפאית לאחר מות האב. א ם המשפחה מתקשה להתמודד עם הקשיים הלוגיסטיים והכספיים שבגידול ארבעה ילדים, אך בית הספר אינו מגלה כל אהדה או הבנה למצבם. המחנכת של הבת הבכורה מעירה כלפיה הערות סרקסטיות, כאשר זו מאחרת או נרדמת בכיתה. באדמה משוגעת )ישראל, 2006(, תוך ביקורת חריפה על הממסד הקיבוצי, מצוירים אנשי החינוך כנושאי דבריה ומפעיליה של הדכאנות. התשובה החינוכית לניבולי הפה של התלמידים היא שטיפת הפה בכפייה בחתיכת סבון. גם בסרטים ישראלים בולטים נוספים מאותה התקופה מצטייר בית הספר כמוסד ששליחיו אינם רוצים או אינם מסוגלים לתמוך בתלמידיו. תמונה זו של אנשי החינוך בישראל מעוררת קנאה בסוגה האמריקנית של "המורה הטוב", סוגה שלא התפתחה בישראל. בקולנוע האמריקני שכיחה דמותו של ה"סו פ ר-מורה",)Super-Teacher( גבר נאה ונערץ, מורה יצירתי, המתעמת עם המערכת למען תלמידיו ומוביל אותם להישגים. נשאלת השאלה מה יכול להסביר את אוסף הדימויים השליליים של מורים בתוצרים התקשורתיים המקומיים? ניתן לשער, כי התשובה לכך היא שהייצוגים בחדשות, בדרמה הטלוויזיונית ובסרטי הקולנוע משקפים את משבר החינוך שבו נתונה החברה הישראלית בעשורים האחרונים. משבר זה בא לידי ביטוי בכישלונם של תלמידי ישראל במבחנים בינלאומיים ובמבחנים פנימיים )יוגב, ליבנה ופניגר, 2009(; בפערים הלימודיים בין תלמידים על רקע הבדלי לאום, מוצא, מקום מגורים ומעמד חברתי )דגן-בוזגלו וסבירסקי, 2009(; בירידת הביקוש ללימודי הוראה, כמו גם ירידה ברמת הסטודנטים המבקשים להשתלב במקצוע זה )איילון, 2008(; ובעזיבה של כ- 40% מן המתכשרים להוראה את המקצוע בחלוף שנים מעטות מתחילת עבודתם )בן פרץ, 2002(. זאת ועוד, המקצוע - לא רק שאינו מצליח למשוך כוח אדם איכותי, אלא גם מתקשה לשמר מורים איכותיים במערכת )דיין, 2009(. תחלופה תדירה של שרי חינוך, 17 שרי חינוך תוך 60 שנים, מצבן הרעוע של התשתיות הפיזיות ושיעורי האלימות הגבוהים בבתי הספר )בנבנישתי, 2001( החריפו עוד יותר את המשבר.

16 16 ייצוגי מורים בתקשורת הישראלית סביר להניח, כי הייצוגים הסמליים בדרמה ובחדשות אינם מנותקים מן השיח המתקיים בחברה הישראלית ביחס למורים. טענה שכיחה היא כי דור המורים הולך ופוחת, וכי בראשית ימי המדינה היו המורים אליטה אינטלקטואלית המחויבת למקצועה באופן העמוק ביותר )אופלטקה, 2010; אלמוג, 1997; שפירא, 1984(, ואילו היום מאיישות את הכיתות נשים שבחרו במקצוע או כבר רת מחדל לאחר שלא התקבלו לחוגי לימוד יוקרתיים יותר, או מטעמי נוחות: ריבוי ימי חופשה ו/או מ שכו הקצר של יום העבודה )שדמי, 2007(. בין השאר משקפת טענה זו את המוסר הכפול בחברה ביחס לעבודת נשים. אישה זכאית להגשים את עצמה בשוק העבודה, אבל הטיפול בבית ובמשפחה נשאר בתחום אחריותה. משימה מורכבת זו מנתבת נשים לעבודה במשרה חלקית או לעיסוק "נשי", אלא שאז הן מואשמות בחוסר מקצועיות )ולדן, 2010(. בגישה זו מקופלת גם הע מדה שנשים הינן קורבנות המהפכה הפמיניסטית ששלחה אותן לעבוד, הרחיקה אותן ממשימתן האותנטית ו"סיבכה" את חייהן בצורך ללהטט בין קריירות כפולות. הפיחות במעמד המורה ניכר לא רק בזלזול המופגן כלפי מורים, אלא גם במדדים "קשים" כמו שכר )אדי, 1992; גלעד, 2006; דגן-בוזגלו וסבירסקי, 2009; שלום, 2004(. ירידת המעמד מיוחסת למערכת מורכבת של סיבות: סיבה היסטורית - התרופפות הקשר של המורים עם האליטות הפוליטיות )אלבוים- דרור, 1986; רינות, 1981(; סיבה דמוגרפית - כניסת שכבות חלשות להוראה: נשים, מזרחים, ערבים וסטודנטים בעלי נתוני סף נמוכים )איילון, 2008; כפיר ואריאב, 2004; לשכה מרכזית לסטטיסטיקה, 2001(; הסברים הקשורים לאופיו המשתנה של המקצוע כמו היעדר פרופסיונליזם )ענבר, 2000; צבר-בן יהושע וגבתון, 1995( וכן החרפה של סתירות ומתחים פנימיים בהגדרת התפקיד במקביל להתגברות הביקורת הציבורית )הופמן ונידרלנד, 2010(. ואולם, ההסבר המגדרי הוא הדרמטי והמאוזכר ביותר בניתוח גורמי השקיעה של ההוראה כמשלח יד. נשים מהוות 90% מכוח האדם בחינוך היסודי ו- 76% בחינוך העל- יסודי )לשכה מרכזית לסטטיסטיקה, 2001(. שקיעת המעמד מוסברת בראש ובראשונה כפועל יוצא של הפמיניזציה של ההוראה )אדי-רקח 2003; הרצוג, 2010(. 1996, כך או אחרת, מן הספרות העשירה העוסקת במעמדם הירוד של המורים בישראל נעדר הסבר הקושר את ירידת קרנה של ההוראה לדימוי המורה במדיה. מחקר זה ינסה להשלים את החסר בהיבט זה. לשם שרטוט דימוי המורים בתקשורת וניתוחו נבחרו, כאמור, שלושה שדות תרבותיים: סרטי קולנוע ישראליים, קומדיות טלוויזיוניות וחדשות מהעיתונות

17 ירוביצה םויה רדס לע םירומ :אובמ 17 המודפסת. המשותף לכל אלה הוא היותם סוגות מרכזיות בתרבות הפופולרית הישראלית. הבחירה בשדות מסוימים כרוכה מטבעה בהשמטת שדות אחרים ומעלה את השאלה, אם הטקסטים שנבחרו ממצים את הדימוי, ומדוע לא נבחרו סוגות אחרות, כמו ספרות, קריקטורות או פזמונים. ובכן נראה, כי למרות חפיפה מסוימת בין שלושת השדות, הרי שכל אחד מהם מכסה היבט ייחודי שאינו קיים באחרים: הקולנוע מאפשר לבחון ביתר בהירות היבטים דיאכרוניים; הדרמות הטלוויזיוניות, במיוחד הקומדיות, מהוות זירה לביטויים מוקצנים וייחודיים של הבדלי מגדר; ואילו העיתונות מתאימה לניתוח ההיבט החדשותי ומקומו של החינוך בסדר היום הפוליטי של החברה הישראלית. ההערכה היא אפוא, כי סך דימויי המורים העולים מתוך שדות אלה יניב את הייצוג התקשורתי המצטבר של מורים בישראל. ראוי לתת את הדעת גם לסיבות שבגינן מעניין וחשוב לחקור ייצוג זה. נוסף על כך שהממסד החינוכי נמצא במשבר מתמשך והשיח אודותיו חושף יחסי כוחות חברתיים, ייצוג המורים מהווה נקודת התלכדות של מספר עולמות תוכן: ייצוגים של מורים קשורים למעמד של ידע והשכלה, למטפורות של סמכות רוחנית, לתפיסות של הנהגה, של מרו ת, של ממסד ומדינה ומוסדות חברתיים נוספים. העיסוק בדמות המורה פורש אם כן יריעה רחבה יותר מכפי שנראה במבט ראשון. מתוך שלל האפשרויות נבחרו בעבודה הנוכחית שלושה עולמות תוכן שנתפסו בעינינו כמשמעותיים ועיקריים: )א( ייצוגי הממסד החינוכי כשלוחה של המדינה; )ב( ייצוגי נשים במדיה; )ג( ייצוגי שביתות ומאבקי עובדים. תרשים מספר 1 מבטא את קבוצות החיתוך בין עולמות התוכן: ייצוגי הממסד החינוכי כשלוחה של המדינה ייצוגי שביתות ומאבקי עובדים ייצוגי נשים במדיה תרשים מס' 1: ייצוגי מורים באמצעי התקשורת בישראל כהתלכדות של שלושה עולמות תוכן

18 18 ייצוגי מורים בתקשורת הישראלית ייצוגי הממסד החינוכי כשלוחה של המדינה: מבחינה היסטורית נוצר ממסד החינוך במקביל להיווצרות המדינה המודרנית, ועד היום מתקיימים יחסי גומלין והזנה הדדית בין ממסד זה לבין הדמוקרטיה המערבית Gintis,( Bowles & 1976(. בממסד זה מתקיימים תהליכים של ח ברות ושעתוק של המבנה החברתי. באמצעות החינוך ניתנת הלגיטימציה להיררכיות ולהבניה של מושגים כמו לאום ומגדר )סבירסקי, 1991; פסטרנק, 2001(. ייצוג מורים הוא חלק אינטגרלי מהדימוי של ממסד החינוך וההוראה. ברם, בעוד שבית הספר הוא מוסד בעל עוצמה פוליטית מרובה, הרי שדימויו הציבורי ירוד, וסוכניו, המורים, מצטיירים כבריות חלושות ונלעגות )הרן, 1990(. לאור הנחות אלו יוצע, כי הלקאת בתי הספר מתקשרת לאכזבה ממוסדות המדינה ככלל, בעקבות משבר סמכות שהולך ומחריף. אמון הציבור הישראלי במוסדות המדינה נמצא בירידה חדה ומתמדת )אריאן, אטמור והדר, 2007(. מעניין יהיה לבחון את המידה שבה קשור הדימוי השלילי של מורים בתקשורת עם הממסד שאותו הם מייצגים לאור קשר אפשרי עם משבר האמון במוסדות המדינה בכללותם. ייצוגי נשים במדיה: כיוון שמורים בישראל הם ברובם מורות, דימוי המור ה הוא במידה רבה דימוי האישה. למיש )1997, 2006( סקרה את הגוף המחקרי שהתפתח בעשרים השנים האחרונות בארץ בנושא של ייצוגי נשים במדיה. ייצוג הנשים נחקר בסוגות רבות: בחדשות )כהן-אביגדור, 2000; 1988,)Tidhar, בעיתונות ובמגזינים )1988,)Ariel, בספורט )ברנשטין, 2003(, בתעמולת בחירות 1991( Tidhar,,)Lemish & בפרסומות )וימן, ;2000 פירסט, )2000 ועוד. המחקר הנוכחי יוסיף למאגר עשיר זה את ניתוח הייצוג של נשים בתוך עיסוק מקצועי מסוים. רוב המחקרים על ייצוגי נשים מציינים את השוליות של נשים כבאה לידי ביטוי בהיקף הנמוך של הופעתן ביחס לגברים, בשיבוצן בתפקידים הנשיים המסורתיים ובציור אישיותן כבעלת מהות שונה, "אחרת" מזו של ה"נורמה הגברית". מכאן נובע מוקד עניין מרכזי במחקר הנוכחי, והוא הקשר בין הפמיניזציה לבין הייצוג התקשורתי ומידת החפיפה בין דימוי המורה לדימוי האישה. האם ניתן לטעון כי "שו ליו ת כפולה" - גם אישה וגם מורה - יוצרת מהות מיוחדת המעצבת את הבניית דמות המורה בתקשורת? ייצוגי שביתות ומאבקי עובדים: מבין שלל הנושאים החדשותיים הנקשרים למורים בחדשות, הוחלט להתמקד בסיקור שביתות המורים, כך שהמחקר על ייצוגי מורים ישפוך אור גם על מאפייני העבודה המאורגנת, האיגודים המקצועיים וסכסוכי העבודה. השאלה המרכזית בהקשר זה היא אם התקשורת נוהה אחר

19 ירוביצה םויה רדס לע םירומ :אובמ 19 הממשלה, דהיינו המעסיק, או אחר העובדים. התשובה לשאלה זו משרטטת את העמדה הכלכלית, כלומר התמיכה בסדר הקפיטליסטי או ההסתייגות ממנו 2007( Kumar,.)Glasgow University Media Group, 1976; במישור הרחב יותר, התשובה עשויה להצביע גם על מכלול הגורמים המעורבים ביצירה של טקסט עיתונאי. חשוב לציין כי מורים אינם משתייכים לצווארון הכחול, וככלל נשים אינן מאיישות את הרובד התחתון בשוק העבודה. עבודת נשים במקצועות, כמו הוראה, ממקמת אותן במעמד הבינוני, מעמד שחווה משבר ונדחק מטה בעשור האחרון בישראל )גוטוויין, 2001; רם, 1993(. הספר ידון בין השאר בהשתקפות שינוי זה באופני הדיווח העיתונאי על שביתות מורים. תשומת לב מיוחדת תינתן לשביתה שהתקיימה ב )השביתה האחרונה לעת כתיבת ספר זה(, המעמידה אתגר תיאורטי הנוגע למתן הסבר לפ רץ האהדה הציבורי למאבק של איגוד מקצועי, לא כל שכן איגוד מקצועי מושמץ ובעל דימוי שלילי.